כמו האביר השחור ב"מונטי פייתון והגביע הקדוש", גם הקואליציה של בנט מתעקשת שהכל כרגיל, ואפשר להמשיך להילחם למרות שאיבדה יד אחת, ועוד יד. בכל פעם היא מאבדת עוד אחת מהגפיים, עוד פציעה, מתעקשת שזו רק שריטה, אבל קרב החרבות נמשך גם כשכבר אין עם מה להחזיק את החרב. החדשות הרעות לקואליציה הן שרק חמישה שבועות פרלמנטריים חלפו מאז נפתח כנס הקיץ, במהלכם זועבי עזבה, חזרה ומרדה, ביטון הכריז מלחמה, סער הודיע על היעדר זכות קיום לקואליציה, כהנא נאלץ להתפטר ולא הצליח לחזור, וגנאיים החליט להקים לעצמו סיעת יחיד. החדשות הרעות יותר הן שעד לסיום המושב צפויים עוד שבעה שבועות.
בנט עסוק לפי שעה רק בתגובות, לא בייזום. הוא מתחזק את פינטו, נפגש עם ביטון, מפציר באורבך. אבל עד עתה אין סימנים להיערכות לבחירות והגעה אליהן מכס ראש הממשלה. ההימור שלו עצום: מקובל לומר שאם הממשלה תיפול, בנט יתקשה מאוד לעבור את אחוז החסימה מכס שר הפנים. יש רק בעיה אחת: גם תיק הפנים לא ממתין לו. עיון בחוק יסוד הממשלה מעלה שלבד מתואר ראש הממשלה החליפי, הריק כמעט מתוכן, שום משרד לא מובטח במקרה שהכנסת תפוזר בקולות חברי האגף הימני בקואליציה. איך בדיוק מנהלים קמפיין בחירות…